גדולי ישראל בעיר קומרנא
הגאון והצדיק הר"ר יהושע העשל תאומים פרנקל בנו של אא"ז הגאון ר' ברוך תאום פרנקל אבד"ק לייפניק. בעהמח"ס ברוך טעם ועוד.
חותנו של הגה"צ הר"ר חיים הלברשטאם אבד"ק צאנז בעל דברי חיים. הוא נפטר ביום ה' תמוז תר"ג.
אחיו של הצדיק הר"ר מאיר'ל מפרימישליאן – הר"ר יחיאל מיכל גר בקומרנא וזוכרני עוד את בית מדרשו שעל יד הקולויז הגדול שקראו לו "דעם מגיד'ס מנין"
כמגיד מישרים ומו"צ שימש, בתחילת המאה השישית, הרג"ה ר' שמשון טנא מגזע רבותינו
הפוסקים הב"ח וחתנו הטו"ז ומחסידיו הקרובים של הרר"מ מפרמישליאן.
הוא לקח לו לחתן לבתו את הגאון הצדיק אשר צדקות אהב – רבנו ר' אורי הכהן יאללעס, מי
שנודע והתפרסם אחר כך כאחד השרפים באהבת ישראל, כאחד הגדולים בתורה ומצטיין
במידת החסד והצדקה באין דומה לו, האדמו"ר ר' אוילי מסאמבור זצ"ל.
הר"ר אורי'לי הנ"ל אף הוא שמשו התחיל זורח מקומרנא.
כי מיד אחר חתונתו ביקש מורו ורבו הגאון ר' יוסף שאול הלוי נתנזון, רבה של לבוב בעל "שואל ומשיב" להושיבו על כס הרבנות בעיר סווירז,
מקום מולדתו של רבנו בעל הפרי מגדים זצ"ל (במקומו של הגאון בעל שו"ת הרד"ם) וכשנסע הר"ר אורי לבעלזא להתייעץ על כך עם מורו ורבו הר"ר שלום זצ"ל, לא הסכים לכך ואמר לו: "לא לכך נוצרת".
אחר פטירתו של מורו ורבו האדמו"ר ר' שלום מבעלזא (ביום כ"ז אלול תרט"ו) נתקשר הר' אורי'לי זצ"ל בעבותות אהבה להאדמו"ר ר' אברהמ'צי מסטרעטין והוא סמך ידיו בשנת תרכ"ד ועטרוהו להיות "רבי" בישראל.
הוא ציוה לאלה שהיו באותו מעמד למסור פתקא (ששמו ושם אמו והבקשה אשר הוא מבקש מפורטים בה) לר"ר אורי'לי זצ"ל. רבו האחרון היה הר"ר אברהם יעקבל מסאדיגורא זצ"ל ולפני עצתו העתיק את משכנו מקומרנא לעיר סאמבור;
בשנת תרל"ח אורו צדקתו והתנהגותו הקדושה והאצילה זרחה משם באור נגוהות. הוא נפטר בשב"ק ויק"פ: ב' דראש חדש אדר ב' שנת תר"ע.
הראשון לרבני קומרנא היה הרב ר' יונה בר' פנחס שחתימתו נמצאת בפנקס הקהלה בלבוב
בשנת תכ"ו [1666] מוצאים אנו את בנו של הטורי זהב , ר' ישעיה סג"ל כרבה של קומרנא, ומשם נסע בשליחות אביו הטו"ז לטורקיה ל"שבתי צבי", לתהות על קנקנו.
בשנת תמ"ו [1686] נמצא בפנקס בלבוב חתימת ידו על אחד מפסקי הדין שניתנו בבית הדין דלבוב: "הק' חיים בר' יצחק מקאמרני".
וכן אנו מוצאים בפנקס דלבוב בשנת תמ"ז [1687] חתימת ידו של "הצעיר יצחק בר' יהודה אב"ד דק"ק קאמרנא" וכן בשנת ת"ל.
 ראשון לרבני העיר שנמצאה לו מצבה בבית הקברות הישן הוא הרב ר' אהרן בר' יעקב שנפטר בג' בשבט שנת ת"ס [1700] והוא היה אבד"ק של קומרנא.
 בהסכמה על הספר מאמר מרדכי על התורה, מר' מרדכי יהודה ליב מלבוב האבד"ק דאברי שנתפס בשנת תע"ט [1719] חתום "הק' משה חיים בן המנוח הקצין המפורסם מו"ה אליעזר מלבוב חונה בק"ק קאמארנא ומצ"פ לק' זלאטשוב"
 כרבה של קומרנא בשנת תקט"ו, אנו מוצאים את הר"ר יעקב משה צבי בהרב נתן הכהן, מתוך הסכמה על הספר "פורת יוסף" לבעל הפרי מגדים.
בשנת תקכ"ד כיהן כרב בקומרנא הגאון ר' מאיר בר' צבי הירש מרגליות בעל המחבר שו"ת "מאיר נתיבים". כנראה מתוך הסכמתו על הספר גינת ורדים מיום ג' אדר תקכ"ד: "הקטן מאיר החונה בגליל לבוב פה קאמרנא"
 בשנת תקכ"ז כיהן בנו של הגאול הנ"ל בעל "המאיר נתיבים" הגאון ר' שאול מרגליות. מי שכיהן תחלה כרבה של זבאראז –כרב בקומארנא. כנראה כן מהסכמתו אז על הספר גינת ורדים.
 בשנת תקס"ג נפטר הרב ר' יעקעלי [ר' יעקב בר' יהודה, באניס] שכיהן כנראה אחר הגאון ר' שאול מרגליות, כרבה של קומארנא.
 בין רבני ברודי, נזכר הרב ר' אריה פיבוש אבד"ק קומרנא ואח"כ מו"צ בברודי. הוא היה בנו של הרב אהרן כהנא, רבה של קזילוביץ. נפטר בברודי בט"ז כסלו תקס"ו.
 הגאון והצדיק הר"ר אלכסנדר סנדר בהר"ר יצחק אייזיק מכפר ספרין שעל יד סמבור אחיו של הצדיק המקובל ר' צבי מזידיצוב כיהן כרבה של קומארנא משנת תקע"ב אוע"ג עד שנת תקע"ח [1812- 1818] ונפטר באויהל אשר בהונגריה בכ"א במנחם אב תקע"ח.
 לאחר פטירתו של רבי אלכסנדר סנדר כיהן כנראה הגאון ר' מרדכי הלברשטאם, כרב בקומרנא. וכנראה שמשם עבר לברודי כי בפנקס דברודי רשום בשנת תקפ"ז. בו' בטבת נפטר הרב ר' מרדכי הלברשטאם אבד"ק קאמארנא בנו של הרב שמחה מדאסו חתנו של רב המדינה ר' אריה ליב ברנשטיין.
 לאחר מכן כיהן בקאמרנא הרב ר' אלעזר בהרב ר' שמחה מבוברקא[1] חתנו של הגאון ר' יוסף אב בית דין קודש פוזנא, חתנו של הנודע ביהודה[2].
לאחר פטירת הרב ר' אלעזר ירש את כיסא הרבנות חתנו הג"ר מרדכי יצחק [הרב ר' מרדכלי] גלאנץ[3] מגזע הגאון ר' אברהם דוד אבד"ק בוטשאטש. הרב ר' מרדכי יצחק נפטר בשנת תרנ"ח.
 עם פטירתו, פרצה מחלוקת על הרבנות בעיר. וזו סיבת המחלוקת: עוד בשנת תקע"ח: עם פטירתו של הג"ר אלכסנדר סנדר, אביו של הגאון והצדיק הר"ר אייזיקל, נשארה אשתו האלמנה ושלושת
ילדיה הקטנים: הר' יצחק אייזיק ואחיותיו – ללא משען לחם. ואז החליטו פרנסי העיר לתת לאלמנה ארבעים אחוז מהכנסת השחיטה הכשרה ולהרב שנתקבל, שישים אחוז. מלבד כל שאר ההכנסות כגון חתונות, בריתות, דיני תורה ועוד, שהם כולם שייכים להרב המשמש בקודש.
 כשחזר הגה"צ הרי"א: בשנת תקצ"א אחרי פטירתו של מורו דודו הצדיק ר' צבי מזדיצ'וב לקומרנא, ישב שם מכבר רב אבד"ק, ואז הסכים האדמו"ר לקבל את ארבעים האחוז, כדי לא לעורר מחלוקת בענייני הרבנות. ומה גם שלא היה יכול, מחמת היותו לאדמו"ר ולפעמים גם נסע לשבועות אחדים לבקר את חסידיו בהונגריה ועזב את העיר לזמן ממושך – למלאת תפקיד של רב בפועל [אף שלא ויתר על הרבנות.
אחוזים אלו, יחד עם אי הויתור לעצם הרבנות, קיבל גם בנו האדמו"ר ר' אליעזר צבי זצ"ל [בעהמ"ס: בן ביתי, דמשק אליעזר על הזוהר ועוד] ובסוף ימיו רצה אף למסור זכות הרבנות, לבנו הר"ר מנחם מאנשי זצ"ל. מי היה אחר כך לאדמו"ר בפעלישטין.
 כשנפטרו שניהם, הג"ר מרדכי יצחק והאדמו"ר ר' אליעזר צבי, ובנו של הג"ר מרדכי יצחק הנ"ל, הר' אלעזר ז"ל, לא נתמנה כרב במקומו אלא חתנו הגה"צ הר' יעקב ישראל ז"ל לנגנויער, אמרו חסידי האדמו"ר לקבל עליהם רב משלהם [בתוקף האחוזים שבזכותם] ובחרו בהרה"ג ר' חיים משה ריינהולט מברודי כרב.
 הנ"ל אף בה לדרוש את דרשתו, באחת השבתות, ובכח הרשות מוכרח היה לעזוב בערב שבת את העיר ושבת באחד הכפרים הסמוכים אצל אחד מבעלי האחוזות ממעריציו. שמה נסעו גם רבים ממעריציו ובוחריו שבעיר.
 בראותו גודל העכובים שיעמדו בדרכו, וויתר על מועמדותו. ואז בחרו חסידי האדמו"ר את מי שהיה מורי ורבי הגאון הצדיק רבי אלתר [שלום דוד] צוקרברג בהרב רבי יעקב קופל. נכדו של האדמו"ר הרב רבי יצחק אייזיק זצ"ל. [אימו היתה ביתו של הרב אלכסנדר סנדר בן הגאון הצדיק רבי יצחק אייזיק שנפטר בדמי ימיו בחיי בחיי אביו. ובזיווג שני היתה אשתו של הרב הגאון רבי אהרון שמנלר אב בית דין קודשנאוויריע, והיא ילדה לו את הרה"ג ר' זיידא מאיר שמעלנר אבד"ק בוטושאני ברומניה, ובסוף ימיו בארה"ב].
 שנים רבות נמשכה המחלוקת "אבל את והב בסופה" בסוף ימיהם שנים אחדות לפני פטירתו של הר"ר יעקב ישראל ז"ל השלימו ביניהם וכשנפטר, הר"ר יעקב ישראל בשנת תרפ"ז הספידו הרב רבי אלתר הי"ד הספד גדול.
 על כסא הרבנות בקומרנא עלה בנו הרה"ג ר' אפרים דב זצ"ל לנגענויער מי שכיהן עד אז כרב בעירה סטארי סאל. הוא נרצח בג' במר חשון תש"ב יחד עם 420 מטובי העיר ובתוכם הגאון הצדיק ר' שמואל חיים הי"ד שנקבר בקבר האחים הגדול שביער ברעזניק.
 מו"ר הר"ר אלתר [שלום דוד] צוקרברג הי"ד נשלח בכ"ח מר חשון תש"ג לבלזיץ ושם נרצח בתאי הגזים.
1]  הבן והאב [הגאון רבי שמחה מבוברקא] קבורים בקומרנא.
[2]  מספרים שר' אלעזר הנ"ל, עשיר גדול היה ובעל חנות לאריגים בעירו, פעם אחת פרצה דליקה בשבת ואחזה בחנותו ובמחסנו. ר' אלעזר חשש שמא תחולל השבת על ידי ההצלה, הלך וזרק את המפתחות לבאר עמוקה והוא הלך וישב בבית המדרש ללמוד. כשירד, על ידי כך מנכסיו, נסע להאדמו"ר ר' שלום מבעלזא להתיייעץ אתו מה לעשות, הלה ייעצו לקבל עליו את הרבנות בקומרנא, שהיתה פנויה אז.וכך גם כתב לחסידיו אשר בה שייבחרו בהר"ר אלעזר לרב.
[3]  מספרים על הרב מרדכי יצחק זצ"ל שתפלתו היתה כאש להבה, וכרבי עקיבא בשעתו, שאדם מניחו בזוית זו מצאו בזוית אחרת.