עוד יש לפרש פירוש ד' בהנכבד והנורא על עיודדרך
שפירשו ברעיא מהימנא (פרשת קדושים פב) בענין כבד
את אביך ואת אמך, פירשו שם שחכמה תקרא כבוד מפני
שהיא כסא לכתר עליון לשמש תחתיו ולעשות מאמרו בל"ב
נתיבותיה, וזה לשונו בקיצור, ובגין דעבידת מאמריה
וצווייה בלא עכובא בל"ב שבילין דבהון אתברי כל
עובדא דבראשית, אתקריאת כבוד (תהלים כט, ט)
ובהיכלו כלו אומר כבוד וכו', עכ"ל לעניננו. ועוד
שם לקמיה בענין כבוד אב ואם יקרא דאביו ואמו למעבד
צווייה וצווי דיליה אינון פקודין דעשה והא אוקמוה
מארי מתניתין, יש מצווה ועושה ובגין כך איהו נעשה
ונשמע והאי איהו כבוד דאבא ואימא דצוה לבריה
דיעביד הכי:
ואיהו עביד מיד בלא עכובא כלל, עכ"ל. ופירשו שם
לקמיה שאיש אמו ואביו תיראו היראה היא להזהר שלא
יעבור על מצות לא תעשה, ועל דרך זה נפרש בענין
הנכבד והנורא, הנכבד שכל הנבראים משועבדים למאמרו
לכבדו ולעשות רצונו, והנורא שהכל יראים שלא לעבור
על מצותיו, כמו שאמר הנביא (ירמיה ה, כב), האותי
לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול
גבול לים חק עולם ולא יעברנהו וגו'. ויתבאר הפסוק
הזה בעזרת ה' בפרק הבא. ועוד אפשר לומר פרפרת אחת
במה שפירשו בתיקונים (תקו"ז ה) כי שם ידו"ד כולל
לא תעשה ועשה, שמ"י עם י"ה שס"ה, זכרי עם ו"ה
רמ"ח, אם כן נמצא כי ידו"ד נקרא נכבד ונורא, נכבד
שהוא מקור מצות עשה בסוד ו"ה, ונורא מצד מצות לא
תעשה שהם י"ה:.